הרבה פעמים שמענו שנוח סבל ממה שנקרא בתרבות שלנו, תסמונת ניצולים. בקיצור, מדובר על מישהו שעבר ללא פגע אירוע טראומתי עם נפגעים ומרגיש רגשות אשמה לע זה שהוא שרד ואחרים לא שרדו. לחילופין, יכול להרגיש גם רגשות חוסר ערך בהשוואה לאלו שנפגעו. וזה מעל ומעבר לטראומה מהאירוע עצמו שהוא חווה. לרוב מדובר באירוע אלים או אפילו אירוע טבעי (צונאמי, רעש, וכו') עם נפגעים.
אמנם זה יכול לקרות גם במצבים אחרים. דר. סטיבן ברגלס, מורה לשעבר בבית ספר לפסיכיאטריה באוניברסיטת הרוורד בארצות הברית, בכתבה לירחון פורבס ב-2009 התייחחס לאפשרות שזה יכול לקרות גם בצמצום צוות במקום בעבודה. העובדים שנשארו לעתים קרובות מרגישים רגשות אשמה, כעס ועוד תסמינים הקשורים לתסמונת הניצולים.
בזה שנוח שרד את המבול, כותב הרב ברל ויין1 , הוא עבר טראומה בחורבן והשמדה שהוא ראה. על אף שמשפחתו שרדה, כמו שקוראים בפרשת השבוע, פרשת נוח2, חברים ומשפחתו הרחבה לא נוצלו. יש השערה שאפילו הרגיש רגשות אשמה בזה שלא הצליח לשכנע אף אחד אחר שהמבול אכן מגיע ושצריכים לשנות את הכיוון שלהם בחיים; ובזה הרגיש אשם על זה שמתו במבול.
איך מתמודדים עם תחושה כזו? איך ממשיכים בחיים כשמרגישים את האשמה העמוקה הזו, מלווה בהלם, עצב וכעס? אין תשובה פשוטה אחת. מחפשים השראה ממשפחה, חברים, תפילות, אנשי דת, מאמרים או עזרה מקצועית.
דר. ויקטור פראנקל, ניצול שואה ומחבר הספר, אדם מחפש משמעות3, כותב שמשך זמן הכליאה שלו במחנות המוות של הנאצים, הוא אף פעם לא הפסיק מלהאמין שיש לו עתיד אחרי המחנות שכלל פיעלות משמעותית של הוראה, כתיבה וטיפול במטופלים.
הוא הצליח למצוא משמעות אפילו בזמנים החשוכים ביותר.
אולי זו האתגר בשבילינו – למצוא משמעות גם בחיים הרוסים.
נוח השתכר לאחר המבול.
איך אנחנו היינו רוצים להגיב למצבים קשים?
זו אכן אתגר גדול בשבילינו. שנפגוש אותו ישר ועם אומץ הראוי!
1. הרב ברל ויין – Survival Syndrome
2. בראשית ו:ט-ז:יד
3. דר. ויקטור פראנקל – האדם מחפש משמעות
