הגיל השלישי, שלישי בתור

כאשר אנחנו רגילים ללכת לעבודה, לצאת לבלות, לטייל, לעבוד בגינה ועוד פעולות רבות ומגוונות שאנו עושים ביום יום שלנו אנחנו לא מבחינים בהם, הסיבה היא שאנו מבצעים את מירב הפעולות כלאחר יד. אולם כשמתחיל להיות קצת יותר קשה, הנשימה קצת כבדה יותר, לעבודה הפסקנו ללכת כי יצאנו לפנסיה, לגינה כבר מזמינים גנן או מזניחים, וכלל הפעולות הרגילות והפשוטות ביותר הופכות לקשות ומקשות – סימן שאנחנו  כבר בשלב הגיל השלישי. לחלקנו הזיכרון כבר לא משהוא, ואנחנו נוטים לחזור על משפטים יותר מפעם אחת, הקצב הכללי איטי יותר ואנחנו נאלצים להיעזר בסביבה. במקרה הטוב אנחנו נעזרים בתקופת הגיל השלישי בסביבה הקרובה לנו הראשונה כלומר במשפחה, במקרה הגרוע יותר אנחנו שלישים בתור כלומר לא בראש מעיני המשפחה והעזרה אותה אנו מקבלים היא מידיים זרות של מטפלות סיעודיות או אנשים זרים בכלל.