הכוח שזה אתה! – פרשת מטות-מסעי

הכוח שזה אתה! – פרשת מטות-מסעי

כולנו יודעים שצריכים לשמור על מה שאנחנו אומרים. למילים יש כוח. עם זאת, נראה שאנחנו תמיד מדברים על ההשלכות השליליות של הדיבור. מילים יכולות להזיק. הדגש לרוב על הטעות, על המילה שנאמרה לא במקום, או על הבדיחה בעיתוי הלא-נכון. האם אכן יש לנו הערכה אמיתית לכוח הדיבור?

בפרשת השבוע, פרשת מטות-מסעי, רש"י מצביע על מילים שלכאורה מיותרות בפסוק. התורה אומרת שכל אדם צריך לעשות "ככל היוצא מפיו".¹ אז למה צריכה להוסיף שלא ישבור את המילה שלו – "לא יחל דברו"? הרי כבר כתוב שיעשה כמו שהוא אומר! רש"י מסביר כי התורה מדייקת בשימוש במילים האלו – לא יחל דברו. הפירוש האמיתי של  הפרזה הזו שהוא לא יהפוך את המילה שלו לחולין. כוונתו של רש"י היא שכל דבר שאינו משמש למטרה ראויה נחשב לחולין. אם כן, התורה לא מוסיפה איסור של החלת דבריו אלא מלמדת אותנו איך להתייחס לדיבור שלנו…ולעצמנו. שלא נחשיב את דיבורינו או את עצמינו כחולין.

אל לנו לראות את עצמנו כ"אנשי חולין" אלא כאנשים ייחודיים בעלי משמעות בחיים. אל לנוא להתייחס לעצמינו כאל מכונות בלבד שניתנות לתכנות על ידי פסיכולוגים התנהגותיים או בעלי מקצוע טובים שנותנים תשומת לב מועטת לרוח שלנו. אנחנו לא "אנשי חולין", כי אנחנו לא מונעים על ידי הצורך בהנאה ולא על ידי דחף להיות בשליטה. אנו חדורים ברצון פנימי – חיפוש אחר משמעות בחיינו.²

אנחנו ברמה גבוהה יותר מזו של חיי הצמח ואנחנו ברמה יותר גבוהה מזו של בעלי חיים. זוהי הרמה שרק האדם יוכל להגיע אליה. אנחנו מחפשים משמעות.

זאת השאיפה שלנו. זה הקול ש'קורא לנו קדימה' לחיות את חיינו באופן פרודוקטיבי. כאשר אנו מתייחסים למילים שלנו באצילות ומתייחסים לאחרים בכבוד, חיינו יכולים להיות מלאי אושר.

הערות

1. במדבר לג: לג
2. מושג זה נדון בהרחבה על ידי ד"ר ויקטור פרנקל בספרו "האדם מחפש משמעות".