מפיסגת ההר לשפלות העבד – פרשת בהר 
האם חיפוש המשמעות זו המצאה מלאכותית של התקופה המודרנית? אכן ויקטור פרנקל היה הראשון לדבר על חשיבות המשמעות בחיינו? האם אני אחראי רק על משמעות שלי עצמי?
בהסברו את הפסוק הבא, אנו רואים שרש"י, הפרשן הגדול מהמאה ה-11, אכן חשב שמשמעות קיימת עבור כל המין האנושי. לכל אחד, הוא טען, ללא הבדל מעמדם בחברה, יש משמעות טבועה בעצם קיומו.
בתיאור היחס כלפי העבד כתוב בתורה, "לא תרדה בו בפרך."1 התורה מגלה שגם עבד – שנמצא במעמד החברתי הנמוך ביותר – גם זוכה ליחס הוגן. בפירושו למילה "פרך" רש"י מסביר: "מלאכה שלא לצורך, כדי לענותו. אל תאמר לו החם לי את הכוס הזה, והוא אינו צריך, עדור תחת הגפן עד שאבוא (ובאמת אין לו צורך בזה)". גם העבד צריך לדעת שלעבודה שהוא עושה יש ערך. פשוט אסור לדרוש מהעבד לבצע משימות שאין להם צורך.
כשעבד אכן מבצע פעולות אלו, ומקבל יחס כזה, אז מרגיש שהמאמצים שלו הם ללא ערך וללא משמעות. גם כעבד, הוא ירצה לדעת שהמשימות שהוא מבצע הם לתועלת עבור מישהו – באופן ישיר או עקיף. העבד הזה, העבד השפל הזה, זקוק להרגשת משמעות. אך אם יראה שמעשיו, למרות שנדרשו ממנו, לא מביאים לתועלת לאף אחד, הוא חש שחייו הם חסרי תועלת ומתחיל להרגיש תחושה של ריק – ריק קיומי. יחס כזה כלפי העבד הוא כל כך צורם ולא נכון שגם התורה מתארת את זו כ'רדייה בפרך'. גם עבד זקוק להיות מחובר למשמעות בחייו. ללא משמעות, גם עבד מרגיש לא רצוי ומאבד מהר כל מוטיבציה לשרת את האדון שלו.2
גם בפיסגת הר סיני היתה דאגה לעבד השפל.
אכן – איך שאנו מתייחסים לאחרים גורמת להשפעה ישירה עליהם. אנו לכל הפחות מחוייבים לא להשפיל אחרים או להפריע להם בחיפושם את המשמעות. ברמה יותר גבוהה, יש לנו אחריות לעזור לאחר למצוא דרך חיובי ומלא-משמעות למשימות שהוא עושה.
בשורה התחתונה – גם לעבד יש משמעות.
הערות
- ויקרא כה:מג
- השאיפה למשמעות וחיפושו, הם הבסיס למוטיבציה הראשונית שלנו בחיים. לפי ויקטור פרנקל, הוגה הלוגותרפיה ומחבר של הספר 'אדם מחפש משמעות', למנוע ממישהו משמעות או, יותר גרוע, לייצר עבורו אנטיתזה של משמעות זה מעשה שלא ייעשה וצריך להיות זר לכולנו.
