המורכבות של יחסים – פרשת כי תצא

המורכבות של יחסים – פרשת כי תצא

יש לנו נטייה לקטלג אנשים כסוג זה או אחר. טוב או רע, נחמד או מגעיל, נדיב או קמצן – אלה הם הסוגים של קטגוריות שאנו מייצרים לעצמנו כאשר מתמודדים עם אנשים. זה אמור לעזור לנו בעת קבלת החלטות, כשמבקשים עצה, או דנים בענייני הקהילה. עם זאת, האם אנחנו כל כך פשוטים, כל כך חד-גוניים, או כל כך קלי קטלוג? התורה מאתגרת אותנו בפרשת השבוע, פרשת כי תצא, בדיוק בשאלה הזו. בדיון על עמים שונים אשר יהיה מותר לקבל מהם גרים, התורה מספרת לנו כי המתגיירים ממצרים יתקבלו באופן מלא לאחר הדור השלישי.¹ למה? למה היינו מקבלים אותם בכלל – גם לאחר דור עשירי? האם אלה סוג האנשים שאנחנו רוצים לכלול בתוכינו? אחרי כל מה שהם עשו לנו? רש"י הוא מוטרד מזה גם ומרחיבעל הטקסט ומנסה לענו על השאלה הזו. הוא מסביר שהם סיפקו מחסה עבורנו בזמן הרעב הגדול בישראל בתקופת יוסף. חסד זה היה מספיק כדי למנוע מהם מלהיות מנודים לנצח כמו המואבים. אולם עדיין נשאלת השאלה – הם זרקו את ילדינו לנהרות! איך אנחנו יכולים להראות להם שום צורה של נדיבות? החכם הטורקי הגדול מהמאה ה -15, הרא"ם עונה כי זו הסיבה שאנחנו מחכים שלושה דורות. זה לא תהליך גיור אוטומטי וזה לא יכול להיות כזו. אנחנו זוכרים את הרוע שלהם אך במקביל מעריכים את החסד שלהם. אנו מקבלים מהם גרים אך רק לאחר הדור השלישי. כמה מורכב זה יכול להיות – לזכור את הרוע שביצעו נגדנו, ויד ביד, לזכור את החסד שעשו לנו. אנו מחויבים לזכור את המעשים הרעים, הלא-אנושיים שלהם נגדנו בליל הסדר, ובפירוט רב, ויחד עם זאת אנחנו גם מאותגרים לזכור את החסד שלהם. רוע וחסד מגולגלים לחבילה אחת. איך אפשר להסתכל על זה? זה נראה כמעט משימה בלתי אפשרית. איך אנו בכלל מסתכלים על אחרים? כפי שהזכרנו קודם, יש נטייה לחשוב על אנשים בדרך זו או אחרת, ולהכניס אנשים למשבצות קטנות ונחמדות. אבל התורה מאתגרת אותנו לשים לב שהחיים לא תמיד כל כך פשוטים. אנחנו צריכים ליצור קטגוריות חדשות, דרכים חדשות להסתכל על אחינו בני האדם. האם אנחנו בעצמנו, כל כולנו טוב? או האם גם אנחנו, תערובת? כולם סוג של תמהיל מסוים מיוחד. איך אנחנו רוצים שאחרים יראו אותנו? האם אנחנו רוצים שיזכרו לנו את הטעויות שלנו בלבד? ומתי החברה צריכה להעניש את העוברים על החוק ולמעשה לתת להם חותמת של 'עבריין'? למרבה הצער, אין משוואה אחת שאיתה נוכל לסווג את כל האנשים או מערכות היחסים המורכבות שלנו. האתגר שם לכולנו: לראות ולהתייחס לכל אדם וכל מערכת יחסים כייחודי ונפרד. הערות

1. דברים כג:ח-ט
2. שם:ד-ה
3. ויקטור פרנקל מתייחס לנושא הזה אפילו לגבי פושעים נאציים, בספרו המיוחד, 'האדם מחפש משמעות' עמ' 133-4 במהדורה באנגלית